עִצּוּב חָזוֹן אִישִׁי

מה ינבע כשתפתח? מגילוי הרצון כשהוא חופשי ועד פרויקט מעשי לפריצת דרך.

מה ינבע כשתפתח?

סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה

בראשית כ"ח

טבעי להיתפס לגבולות היכולות המוכרות. באימון היהודי, בני יצר מרחב שמזמין אותנו להניח לרגע את הסיפור על 'מי אנחנו' ומה 'אפשרי' עבורנו. איננו עסוקים בשלב זה בשאלה: למה אני מסוגל? אלא בהזמנה להתבונן ולפתח את השאלה: מה אני באמת רוצה? מהו חפץ הלב העמוק שלי? כשתפנה אל תחושת הרצון הפנימי שבתוכך('הרטט הרגשי הפנימי') ותבקש ממנו לצייר באופן חופשי ממגבלות את תמונת חייך השלמה - איך תיראה אותה התמונה? איך תראה 'תמונת העתיד' המעוצבת מתוך הרצונות והשאיפות העמוקות ביותר שלך? צייר תמונת עתיד כל כך חיה ומפורטת, עד שתרגיש את ה'רטט הרגשי', את הרצון, האומץ והמחויבות להגשמתה. וכמו שבני אמר: "חזון שאין בו רטט רגשי, אי אפשר להגשימו". הקריאה כאן היא: אפשרו לעצמכם להתחבר למה שמרגש אתכם, למה שמדליק אתכם. הרשו לעצמכם לעוף רחוק ולהיות מופתעים. בני עודד אותנו לגלות את הרצון ולהתחבר אליו , כיוון שהוא הכוח המניע האדיר ביותר באדם, זהו הכוח לעשייה, במיוחד לדברים הקשים ביותר להשגה, הדברים שמצריכים מאיתנו שינוי אמיתי.

הַדֶּרֶךְ אֶל הֶחָזוֹן

מה אתה רוצה?!

חירות פנימית היא תנאי לגילוי הרצון הפנימי.

אפשרו לעצמכם להתחבר למה שמרגש אתכם, למה שפועם בכם. הרשו לעצמכם להיות חופשיים, אפשרו לכם להיות מופתעים מעצמכם.

בני פיתח תהליך מובנה ופרקטי, תהליך ל'עיצוב חזון'. החיים שלנו מתנהלים בתוך פער, בין המקום שבו אנו מצויים, לבין המקום שבו אנו חולמים להיות. חזון הוא לא רק GPS, הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. הוא מגשר בין שני הקצוות, ויש בו שלבים, לאחוז, לטפס ולעלות : מהמקום הנוכחי שלי, אל המקום שבחרתי להיות, שם, בעתיד. החרות לבחור והמחוייבות להגשים הם אזור מופלא שבו נפגשים השמים והארץ. לסולם החזון יש חמישה שלבים: השלב העליון של הסולם הוא השליחות . השאלה שנשאלת כאן היא -" מה "? מה באת לעשות בעולם? מה אתה רוצה שיהיה בעולם? מהי השליחות אשר בשמה אתה פועל? השלב השני בסולם החזון הוא היעוד . השאלה המובילה את היעוד היא ' איך '? איך אתה בוחר להגשים את השליחות? כיצד תרצה לפעול למימוש שליחותך? השלב השלישי הוא 'פרק הערכים' . מהם הערכים המרכזים בחייך, אלה שאינך מוותר עליהם בעד שום הון שבעולם? השלב הרביעי מכיל את 'תמונת העתיד' , שבה תתאר איך נראים חייך כאשר חזונך הוגשם. סימן ההיכר המוצלח ביותר לכך שתיארת תמונת עתיד שהיא אכן שלך, תהיה , אם תוך כדי תיאור התמונה תחוש רטט רגשי ברור. השלב החמישי, התחתון, הוא השלב בו הסולם מוצב ארצה. הוא פרק 'המשימות'. באלו פעולות מעשיות ננקוט לשם הגשמת החזון. מה תכלס אתה הולך לעשות כדי לקדם באופן מעשי את היעוד שבחרת בו לצורך מילוי שליחותך.

תַּהֲלִיךְ עִיצּוּב חָזוֹן

פפ"ד – פרויקט לפריצת דרך הוא פיתוח ויצירה של תוכנית פעולה נועזת שמטרתה ליצור קפיצה משמעותית בהיקף ובקצב מימוש החזון. הפפ"ד מנוסח כתוצאה שאינה ניתנת להשגה ברמת החשיבה וביכולת הביצוע הנוכחיים של המתאמן, ותרומתו צריכה להיות גבוהה בהרבה מהצפוי והמקובל. הפפ"ד מכוון וממקד את החזון שלך אל תוך העשייה אבל זו עשייה עם מעוף ועשיה שמחוברת לשורש הפנימי וללב שלך. אתה תרגיש את האפשרות העצומה הטמונה ביצירת הפפ"ד שלך!

פְּרוֹיֵקְט לִפְרִיצַת דֶּרֶךְ

מקפצה ליישום החזון שלך

אחד הכלים היישומים החשובים ביותר באימון היהודי הם 'מדדים' ו'שעונים'. מדדים ושעונים הם כמו מצפן לעבודה . והם גם משתמשים ככלים פרקטיים פשוטים המאפשרים למדוד את במימוש החזון והתקדמותו. בדומה לשעון המודד זמן, ה"שעונים" הללו מסמנים לאדם - היכן הוא היה, כמה התקדם, היכן הוא נמצא כרגע ולאן הוא הבטיח להגיע, ובכך בוחנים את מידת המחויבות והיושרה שלו לעצמו. "אנשים לא אוהבים מדדים", בני היה אומר בהבנה, "כי הם מראים את המציאות ובוחנים את היושרה שלנו כלפי עצמנו". אבל בדיוק בזה נבחן כוחם - הם הופכים חזון מעורפל לתוכנית עבודה ברורה. והם מאפשרים לנו להתאים ולכוון את התהליך והמשימות שלנו בזמן אמת. המדדים והשעונים הם שותפים הכרחיים בתהליך העבודה, הם מזכירים לנו את ההתחייבות שלנו להגשמת החזון והם שיקוף מדויק לקצב היישום - פשוטים, ישירים ולא משקרים. "מי שמודד, מתקדם, מי שלא - מקווה" . היה בני אומר. והמדדים צריכים להיות פשוטים. לא אקסלים מסובכים, לא גרפים מפוארים. מספר אחד, ברור, שאתה יכול למדוד כל שבוע. הרעיון הוא לקחת את החזון הגדול ולתרגם אותו לשפת המספרים. רוצה להקים עסק משגשג? מה זה אומר במספרים? מאה לקוחות? אלף? ומאיפה אתה מתחיל - מאפס? מעשרה? תרשום את נקודת ההתחלה בלי בושה, זה המקום הכי כן שיש. אחר כך תחלק את הדרך הגדולה למקטעים קטנים. אם צריך להגיע למאה לקוחות בשנה, זה בערך שמונה בחודש, שניים בשבוע. פתאום החזון הענק הופך למשימה יומית נגישה. ו'השעון' שמתקתק, מזכיר לך כל שבוע איפה אתה אמור להיות. תקפיד על מעקב קבוע – למשל, כל יום ראשון בבוקר, עם הקפה פותחים מחברת פשוטה ורושמים: כמה היה, כמה יש עכשיו, כמה היה אמור להיות. בלי תירוצים, בלי קישוטים. והכי חשוב - כשפוגשים פער, לא להיבהל. "הפער הוא ההזדמנות שלך לפריצה, הרגע שבו אתה מבין שצריך לפתח יכולת חדשה, לפרוץ את הגבול הנוכחי שלך.

פְּרַקְטִיקָה

כלים ליישום יומיומי

"אנשים לא אוהבים מדדים כי הם מראים את המציאות ובוחנים את היושרה שלנו כלפי עצמנו. אבל בדיוק בזה נבחן כוחם - הם הופכים חזון מעורפל לתוכנית עבודה ברורה.

ארגון או אדם בלי חזון פועלים על מערכת אוטומטית ולא על מערכת יוצרת מציאות ויוזמת . חזון מעניק כיוון ומשמעות פנימית שבונה עוצמה יישומית . הוא מנסח את ה- 'לָמָּה’, מחבר אל הרצון העמוק ומציב תמונת עתיד בהירה ממנה נגזרים יעדים נועזים, מדדים והרגלי ביצוע. כל אלו מצמצמים בזבוז משאבים וממירים אנרגיה מפוזרת להתקדמות ממוקדת- כך מגשימים חזון! חזון הופך חלום לתוכנית עבודה ולמציאות משמחת, עקבית ומרחיבת לב —יציבה, אמיצה, עתירת-משמעות, מתמשכת ופורצת-דרך. בני פיתח והנחה מאות סדנאות חזון לאנשים פרטיים ולארגונים. בסדנאותיו הוא הזמין מנהלים ואנשי עשייה לעצור את הרוטינה ואת מעגל ההישרדות, להקשיב לרטט הלב הפנימי , ולהתחבר מחדש לשליחות ולחזון שלהם על מנת לחבר את העשייה הארצית שלהם השמיימה.

"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם"

מספר משלי